למימרא דתחת לישנא דאתפוסי הוא, ורמינהו קדשי בדק הבית אמר חליפת זו תמורת זו לא אמר כלום, תחת זו מחוללת על זו דבריו קיימין, ואי סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. אמר אביי תחת משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי, לישנא דאתפוסי דכתיב ואם תחתיה תעמוד הבהרת, דאחולי, דכתיב תחת הנחושת אביא זהב... (תמורה כו ב, וראה שם עוד)
תחת - מקום, כמו "איש תחתיו", ותחת ובאותו במקום. (ישעיה י ד)
ותעמדון תחת ההר - כל גבוה אצל נמוך הגבוה קרוי על והנמוך תחת... לפי שהם נמוכים וההר גבוה מהם. (דברים ד יא)
תחת בנו - עיקר הוראת מלת תחת היא מטה במקום הפך מעל, ומשמש על המטה במדרגת החשיבות, "ואתה תרד מטה מטה", ויבא מלת תחת להוראת מלת במקום ומחיר דבר אחר, "תחת הבל", ורוב שימושים בהוראה זו אין השני ממלא את הראשון בכל עניניו רק פחות מעט ממנו אם בכמות אם באיכות, "עין תחת עין", "שור תחת שור", שהדמים אינם ממלאים חסרון העין והשור, כי רוצה אדם בקב שלו... (בראשית כב יג)
מתחת סבלות - תרגם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל מגו דחוק פולחן, מדהוסיפו כן מלת דחוק יראה שפירשו מלת מתחת ענין דוחק, מענין "ונחתה קשת נחושה זרועותי", שהוא דחיקת הקשת ודריכתו למטה, וכענין "תחת גערה במבין" (משלי י"ז), שפירושו הגערה דוחקת ושוקעת בלבו של מבין... (שמות ו ו)
...ועוד ישמש תחת להוראת התולדה המסובבת מן סבתה שקדמה, כמו "תחת אשר קנא לאלקיו", והונח על זה שם תחת על שם שהמסובב מסודר תחת סבתו בבחינת הקידמה והאחור הזמני... ובדרך זה אין לפרש לשון ונתת נפש תחת כברוב מקומו שהדבר ניתן מיד הנותן ליד המקבל, אבל ענינו נתינת ההפקר, כענין "יתן לפניו גוים" (ישעיה מ"א), ויהיה טעם "ונתת נפש תחת נפש", נפש הרוצח יהיה נתון להפקר מיתה לסבת נפש הנרצח. ואם יהיה המכוון בלשון ונתת נפש תחת נפש ממון לבד, אז יבואר מלת תחת מלשון הראשון, שהוא התמלאות דבר מקום דבר, והיינו עונש ממון הממלא ליורשים את הפסדם הנמשך להם מפועל מיתת אביהם... (שם כא כג)
ותחת רגליו - לולי יראתי הייתי אומר שאין הדברים האלה מוסבים עליו ית' המרומם מכל אופני הגשמה לבלי תכלית, אמנם כל המאמר הזה מסבב על האנשים הנכבדים האלה אשר זכו למראה האלקית, כי האדם להיותו מחובר מגוף ונפש, מחלק עליון מנשמת א-לוה ממעל ומחלק תחתון השפל והנבזה בערך אל השני, והחלק הפחות הזה נקרא בשם תחת, ועל זה אמר הנביא חבקוק "ותחתי ארגז"... והוא החלק הגשמי שבאדם... ירצה החומרי והגשמי של המרגלים והמסתכלים האלה היה כלבנת הספיר, רוצה לומר חלק חומריותם היה מזוכך ומטוהר... (שם כד י)
מלת תחת כשתציין התשלומין מורה שהתשלומין הם ממין המתחייב, כמו "נפש תחת נפש", "עין תחת עין", "ויעלהו לעולה תחת בנו", וזה הבדלו מכופר שהיא זולת מין המתחייב... וכשנרדף עם "יען" מורה שהתשלומין הם מדה כנגד מדה, כמו "תחת אשר לא עבדת", "זאת להם תחת גאונם", שהעונש יתיחס אל החטא מדה כנגד מדה.
יש הבדל בין תחת ובין מטה, שתחת הוא שם מצטרף נגד העליון אשר עליו, ומטה יאמר על הדבר גם בבחינת עצמו, אבל תחת הוא תמיד תחת איזה דבר אשר עליו, ואין מדרך הלשון לומר שהעיקר הוא תחת הטפל, רק שהטפל הוא על העקר, למשל כל המכסה שעל האדם אין מדרך הלשון לומר שהאדם הוא תחת המכסה, רק שהמכסה הוא על האדם. ולפעמים יבא מלת תחת גם על דבר שהוא בצד אחר כשהוא נמוך ממנו, כמו "תחת העץ", רוצה לומר בצד העץ. וכמו שדרשו בספרא "והנוגע בכל אשר יהיה תחתיו", שרוצה לומר במה שהזב הוא תחתיו והוא עץ שלפני הסרגל לפניו ולאחריו...
שם תחת כשיבא על המקום יציין המקום שהוא תחת גוף המתקומם עליו בצמצום, ובזה יש הבדל בין תחתיו ובין מקומו, ששם מקום כולל גם גבול גדול המיוחד לאיזה דבר, כמו "וישאל את אנשי מקומה", ומזה אמרו חז"ל "שבו איש תחתיו" אלו ד' אמות שהוא תחת הגוף בצמצום, "אל יצא איש ממקומו" אלו אלפים אמה, ויכלול גם המקום שיצא שם לפרקים לטייל... (הכרמל)
עין תחת עין - ...הוראת היסוד של "תחת" היא למטה, למטה מ, מכאן שלא יבטא את המושג "בשביל" אלא במובן של במקום, ולכן כל עצמו הוא ביטוי לתחליף. תחילה הוא מציין את המקום הנתפס על ידי דבר, ומכאן "ותחתי ארגז" (חבקוק ג'), אני נקפא במקומי לא אוכל לזוז מפה וכולי רעדה. אם נלקח דבר ממקומו הרי שנשאר מקום פנוי ופתוח, דבר אחר מובא תחתיו, והרי זה תחליף במשמעו המילוי, כך "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה" (בראשית ב' כ"א)... מכאן גם הביטוי הרגיל והרווח לתשלומי נזק, הווה אומר תשלום שאדם נותן לחברו כשעליו לגדור את הפירצה שגרם לו... מכל מקום, בסידרת משמעויותיו של "תחת" מכריע מספר המקראות שבהם מובנו תחליף ותשלום ולא עונש... (שמות כא כה)