תכונה

(ראה גם: אצטגנינות, קדוש החודש)

תלמוד בבלי:

ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו, וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא חרב עלמא... (ברכות נח ב, וראה שם עוד)

אר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. (שבת עה א)

כוזרי:

אמר החבר, כבר העירותיך על ידיעתם במבטים הברורים בראיית מדעם בתקופת לבנה, אשר היא כ"ט י"ב תשצ"ג מקובל מבית דוד ולא נשתבש, ותקופת חמה הברורה, אשר היו בה נזהרים שלא יפול פסח אלא אחר תקופת ניסן,וכמו שאמרו קצתם, כד חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא, כדי שלא יפול פסח ברביעית החורף... וכבר טענו על היהודים וחשבו כי עיקר תורתם אבד ושאינם על שורש אחד, בעבור שיפול להם פסח קודם הכנס פרק האביב כפי חשבונם בתקופה שהיא בפרהסיא, ולא שמו לב אל תקופת חמה הברורה האמיתית שהיא בצנעה בלתי מפורסמת, ושעל חשבונה לא יפול פסח בשום פנים אלא עד שתחול השמש בראש טלה ואפילו יום אחד, ולא אירע בזה שום שבוש מכמה אלפי שנים... (מאמר ד כט, וראה שם עוד וערך לוח)

רש"י:

לתכונה - לאוצרותיהם אין קץ, על שם שהכסף נתון לשם בחשבון. (נחום ב י)

אבן עזרא:

והנה החמשה הכוכבים המשרתים מעלתם גדולה כי הם עומדים בעצמם לא יכלו ולא יחסרו, ולא תשתנה תנועתם ולא תוסיף ולא תגרע, ולא יעלו ולא ירדו, רק כפי המערכת להם שינוים רבים, כי פעם הוא הכוכב בקו המזלות ופעם שמאלי ופעם ימיני רב או מעט, ופעם עולה בגלגלו הקטן גם בגלגלו הגדול... והנה המחברות לבדם במעלה אחת משלש מאות וששים הם מאה ועשרים, ובעבור אלו השינוים ישתנו כל הנבראים בעולם השפל בעצם ואף כי במקריהם והם בעצמם ובאורם לא ישתנו... (שמות ג טו, וראה שם עוד)

מורה נבוכים:

דע כי עניני התכונה האלו הנזכרים, כשיקראם ויבינם איש למודי לבד יחשוב שהם מופת חותך על שצורת הגלגלים ומספרם כך, ואין הענין כן ואין זה המבוקש בחכמת התכונה, אבל מהם ענינים מופתיים שהם כן כמו שהתבאר במופת, שדרך השמש דרך נוטה מן הקו השוה, וזה מה שאין ספק בו, אבל אם יש לו גלגל יוצא חוץ למרכז או גלגל הקף לא התבאר במופת, וזה ממה שלא ירגיש עליו בעל התכונה, כי כוונת החכמה הזאת להניח תכונה שיתכן עמה שתהיה תנועת הכוכב אחת סבובית, אין מהירות בה ולא איחור ולא שנוי, יהיה המתחייב מן התנועה ההיא נאות למה שיראה, וישתדל עם זה שימעט התנועות ומנין הגלגלים כל מה שיוכל, כי על דרך משל כשנוכל להניח תכונה שיתכן עמה הנראה מתנועות זה הכוכב בשלשה גלגלים ותכונה אחרת שיתכן עמה זה בעצמו בארבע גלגלים, מן הראוי שנסמך על התכונה שמספר תנועותיה מעט. ולזה בחרנו בשמש יציאת המרכז על גלגל סבוב כמו שזכר בטלמיוס... (חלק ב פרק יא, וראה שם עוד ופרק כד)

ממה שצריך גם כן שיתבונן בו האדם עד שידע מעלת נפשו ולא יטעה, הוא מה שהתבאר משיעור הגלגלים והכוכבים, ושיעור הרחקים אשר בינינו ובינם, והוא כי כאשר התבארו שעורי הרחקים כלם ידועים והתבאר במופת שהרוחק בין מרכז הארץ ובין העליון שבגלגל שבתאי מהלך שמונת אלפים שנה ושבע מאות שנה בקרוב, וכל שנה משס"ה ימים, ושיהיה המהלך בכל יום ארבעים מיל מן המילים של תורה, שכל מיל מאלפים אמה באמת המלאכה. והשתכל זה הרוחק הגדול המבהיל, והוא כמו שנאמר "הלא א-לוה גובה שמים, וראה ראש כוכבים כי רמו", ואמר הלא מגובה שמים תלמוד הראיה על רוחק השגתנו השם, כי אחר שאנחנו ברוחק מזה הגשם על זאת ההפלגה הגדולה, והוא נבדל ממנו במקום זה ההבדל, ונעלם ממנו עצמו ורוב פעולותיו, כל שכן השגת פועלו שאינו גשם... (חלק ג פרק יד, וראה שם עוד)

רבינו בחיי:

...וכשם שהפרפרת טפלה אצל הפת והפת עיקר, כך תקופות וגימטריאות טפלין לחכמת האלקית וחכמת האלקית היא העיקר. וכשם שהפרפרת סבה להעיר את הכח הניזון ולהרבות לאכול את הפת, כך תקופות וגמטריאות מעוררין את הכח השכלי ומביאין אותו להרבות בידיעת האלקית. ודבר ידוע כי שבע חכמות כולם הן סולם לעלות לחכמת האלקות שהיא השביעית, שכולם מתאימות כאחד נכללות בתורה, ואין עיקר כל המצות שבתורה והתכלית שלהן אלא להגיע אל החכמה הזאת השביעית האחרונה... הה' חכמת התכונה, והוא ידיעת הגלגלים ותנועתם והקפן סביב לכדור הארץ, ומהלך השמש והירח שהזכרתי למעלה, זהו הנקרא חכמת התכונה, ומתוך חכמה זו יתפרסם רוממות השי"ת ומעלתו, ויודע קצת בחכמה זו הוא המכיר מעשה ידיו, וכן אמרו ז"ל כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב עליו הכתוב אומר "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו"... (פרקי אבות ג יח)