תליה

(ראה גם: מיתת בית דין)

וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי, ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה. (דברים כא כב)

ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים, ויהיו תלוים על העצים עד הערב. ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע ויורידום מעל העצים וישליכום אל המערה אשר נחבאו שם, וישימו אבנים גדולות על פי המערה עד עצם היום הזה. (יהושע י כז)

ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעם בהר לפני ה' ויפלו שבעתם יחד, והם הומתו בימי קציר בראשונים בתחילת קציר שעורים. ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים, ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה. (שמואל ב כא ט)

ספרי:

כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, האיש נתלה ואין האשה נתלית, ר' אליעזר אומר אף האשה נתלית... ותלית אותו יכול יהו כל הנסקלים נתלים, תלמוד לומר כי קללת אלקים תלוי, אחר שריבה הכתוב מיעט, מה אנו למידים אותו מן המגדף, מה מגדף מיוחד שפשט ידו בעיקר והוא נתלה, כך כל הפושט ידו בעיקר הוא נתלה. ר' אליעזר אומר מה המגדף מיוחד שהוא נסקל והרי הוא נתלה, כך כל הנסקלים נתלים. יכול יהו תולים אותו חי, תלמוד לומר והומת. ותלית אותו על עץ, אותו ולא את כליו, אותו לא את עדיו, אותו ולא את זוממיו.. על עץ, בעץ התלוש ולא בעץ המחובר... כיצד עושים לו ממתינים לו עד שחשיכה ותולים לו ומתירין אותו, ואם לאו עובר עליו בלא תעשה, שנאמר לא תלין נבלתו וגו', כלומר מפני מה זה תלוי מפני שקילל את השם, ונמצא מתחלל... (תצא רכא)

תלמוד בבלי:

כל הנסקלין נתלין, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז. האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים האיש נתלה ואין האשה נתלית. אמר רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון, אמרו לו שמונים נשים תלה, ואין דנין שנים ביום אחד... תנו רבנן והומת ותלית, יכול כל המומתין נתלין, תלמוד לומר כי קללת אלקים תלוי, מה מקלל זה שבסקילה אף כל שבסקילה, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומר מה מקלל זה שכפר בעיקר אף כל שכפר בעיקר...

מאי טעמא דרבנן אמר קרא ותלית אותו, אותו ולא אותה. ור' אליעזר אותו בלא כסותו, ורבנן אין הכי נמי, אלא אמר קרא וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה...

כיצד תולין אותו, משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא, ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו. רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין ומתירין אותו מיד, ואם לן עובר עליו בלא תעשה... (סנהדרין מה ב, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

קבור מצות עשה, מניין את מרבה סייף שנהרג בו עץ שנתלה בו סודר שנחנק בו, מה תלמוד תומר תקברנו, יכול יקברו עמו תלמוד לומר כי קבור תקברנו קבורה לו ולעצו ולאבנו, הא כיצד מעמיק שלשה כדי שלא תעלם המחרישה, תקברנו כולו ולא מקצתו... (נזיר לג א)

תני רבי אליעזר בן יעקב אומר זה חומר במקלל מבמגדף, וזה חומר במגדף מבמקלל, במגדף כתיב לא תלין נבלתו על העץ, ובמחלל כתיב ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו על הצור מתחילת קציר עד נתך מים עליהם, מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון... (סנהדרין כט א)

תרגום יונתן:

והוקע אותם - ותצלוב יתהון קדם מימרא דה' על קיסא קביל שימשא בקריצתא ועם מטמוע שמשא תחית יתהון ותקברינון... (במדבר כה ד)

לא תלין - לא תבית נבלת גושמיה על קיסא ארום מקבר תקברוניה ביומא ההוא ארום קילותא קדם א-להא לצלוב גבר אלהן חובוי גרמי ליה ומן בגלל דבדיוקנא דה' אתעבד תקברוניה עם מטמוע שמשא דלא יקילין ברייתא ביה ולא תטופון בנבילתהון דחייבא ית ארעא... (דברים כא כב)

אבן עזרא:

כי קללת אלקים תלוי - בעבור שברך השם, ועל דרך הפשט כי אלקים פועל והקללה תבוא לכל מקום קרוב מהתלוי, ויש לו סוד דבק בנפש, על כן ולא תטמא את אדמתך. (שם)

רמב"ן:

ותלית אותו - ...והלכה כדברי חכמים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז, וזה טעם "כי קללת אלקים תלוי", שיאמרו מפני מה זה תלוי, מפני שבירך את השם או שעבד ע"ז פלונית בכך וכך עבודה וכך וכך אות ומופת ראה בה, והספור בה ובעבודתה יקרא קללה. או שהוא לשון זילזול כאשר הזכיר הרב... ועל דרך הפשט יאמר כי יהיה באיש חטא גדול שראוי להמיתו עליו ולתלותו על עץ לגודל חטאו אף על פי כן לא תלין נבלתו על העץ כי הארור מכל האדם והמקולל בהם הוא התלוי אין בכל המיתות מיתה מנוולת ובזויה כמהו, ואין ראוי שנטמא הארץ ותהיה קללת האלקים בארץ הקדושה כי שם צוה את הברכה חיים עד העולם...

ועל דעתי הענין בבני שאול המוקעים ומפני שלא היו התלויים בבית דין של ישראל ולא מיד ישראל כלל אבל דוד נתנם לגבעונים לעשות בהם כרצונם, והם אשר הוקיעום ולא רצו לקברם לפרסם נקמתם מהם, וכאשר נתן עליהם מים מן השמים אז ידע דוד שנמחל עונם ונעתר אלקים לארץ... ואז צוה וקברו אותם עם אבותם לכבוד המלכות לא לחיובו כלל, שלא נצטוינו אלא שלא נטמא אנחנו את הארץ במי שנתלה אותו... (שם, וראה שם עוד)

משנה תורה:

מצות עשה לתלות את המגדף ועובד עכו"ם, שנאמר כי קללת אלקים תלוי, הרי מגדף אמור, ובעובד עכו"ם נאמר "את ה' הוא מגדף". והאיש נתלה ואין האשה נתלית, שנאמר "כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו".

כיצד מצות הנתלין, אחר שסוקלין אותן משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה, ומקיפין שתי ידיו זו לזו ותולהו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד...

אין תולין על אילן המחובר לקרקע אלא על התלוש, כדי שלא יהא מחוסר קציצה, שהעץ שנתלה עליו נקבר עמו, שלא יהא לו זכרון רע ויאמרו זה העץ שנתלה עליו פלוני... (סנהדרין טו ו)

רבינו בחיי:

קללת אלקים תלוי - על דרך הפשט זלזולו של הקב"ה אם ישהה שם לפי שלא היה הנתלה אלא מגדף ועובד ע"א, ואם ישהנו שם יאמרו הכל מפני מה זה תלוי... ואם כן מלת "קללת" כוללת שתי לשונות, קללה וקלות, וכן פירשו רז"ל בפרק נגמר הדין, בזמן שהאדם מצטער מה לשון (שכינה) אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, כלומר שהעולם קל הוא לו מתוך כאבו, וכן השכינה מצטערת על האדם המצטער והגורם מיתתו... ועל דרך הקבלה באור הכתוב והמשל כי המלך הוא הכבוד הנקרא צלם אלקים, כלומר נבדל ממנו, כלומר עבד אלקים, וכיון שהתלוי בדמות צלם אלקים הנה הוא קללת אלקים אם לא יקבר ביומו וישהה שם בלילה שהוא זמנה של מדת הדין... (דברים כא כב)

בעל הטורים:

על העץ - וסמוך לו כי קבר תקברנו, לומר שגם העץ נקבר עמו, ועוד לקבור בארון. (דברים כא כא)

מהר"ל:

ובמדרש עץ גבוה נ' אמה... ואמר מה ראה לצלבו ולא בשאר מיתות, ועל זה אמר כי מן הצליבה לא יכול לעזרו, רוצה לומר בזה כי הצליבה מיוחדת מן שאר מיתות, כי הצליבה היא מגיעה כביכול אל השי"ת בעצמו ובכבודו, שנאמר (דברים כ"א) "קללת אלקים תלוי", ופירשנו שם זה, מאחר שנברא האדם בצלם אלקים ומשותף בזה האדם אל מי שברא האדם בצלמו, ומאחר שהוא פוגם בכבודו, כי שאר מיתות אין נוגע בצלם אלקים, שהרי אינם בגלוי כמו שהוא התלוי, כי לכך נתלה שיהיו רואין אותו הבריות, ולכך אמר הכתוב כי זה קללת אלקים מאחר שהאדם הוא משתתתף אל אלקים בצלם שהרי יש לו צלם אלקים והוא פוגע בכבוד הצלם כאלו הוא פוגע בעצמו... כך אמרו חכמים של המן כאשר יתלה אותו על העץ ודבר זה קללת אלקים, ובזה יהיה לו כח על מרדכי ולא יציל אותו אלקיו, כאשר התליה הזאת פוגעת בהכבוד אלקי שנברא האדם בצלם אלקי, ואם יפגע בכבוד עצמו איך יציל את המן, וכדי שיהיה נגלה לגמרי, וכאשר הוא נגלה ביותר הוא יותר קללת אלקים, ולכך אמר יעשו עץ גבוה חמשים אמה, כי בזה הוא נגלה ביותר... (אור חדש)

הכתב והקבלה:

...כי לשון תולין ישמשוהו גם על האיחור והעיכוב בדבר, כביומא פ"ז תשובה ויום הכפורים תולין, כלומר מעכבין עליו העונש, וכן קרבן הבא על הספק שמכפר עליו עד שיודע לו בודאי שחטא נקרא אשם תלוי, על שם שמאחר ומעכב עליו ענשו... (דברים כא כג)

רש"ר הירש:

...רעיון זה של הבידוד מקבל ביטוי נוסף על ידי מצות תליה הנוהגת לאחר סקילה... תולים אותו על עץ סמוך לשקיעת החמה ומיד מורידים אותו וקוברים אותו, הגוף מרחף רגע אחד בין שמים וארץ, בין שמים וארץ אין לו מקום, והרי כאן השלמת הבחינה של דמיו בו, האדם שרוי בבידוד גמור, הוא מכונס לתוך עצמו, ואין מי שנזקק לו. על פי זה יש לבאר גם את "קללת אלקים תלוי" (דברים כ"א), התלוי מבטא קללת אלקים, נמצאת זאת הוראת "קלל", לאחר או לגזור על דבר שיינטל כל משקלו, אל יהא לו בסיס שינשא עליו ואל ימצא לו נקודת משען, סופו שיאבד בבידוד גמור. מי שתלוי בין שמים וארץ מייצג - לרגע אחד - את הקללה הגמורה את הנידוי משמים וארץ, זה היה עונשו של המגדף והעובד ע"ז... נמצאת אומר המגדף אשר קלל אלקיו קללתו תשוב על ראשו, ואותה קללה מבוצעת על ידי תליה... (ויקרא כ ב)

והוקע אותם - כבר עמדנו על משמעות התלייה על העץ, שהרי עצם הסקילה היא לאמיתו של דבר, המתה על ידי האדמה, והיא באה להגדיר את טיבו של הפשע שעונש זה הוטל עליו, כביכול, הארץ מתקוממת כנגד הפשע הזה והיא מקיאה את הפושע מתוכה. תיעוב זה של הפושע מומחש בשיא התיעוב, גם על ידי תליה לשעה בין שמים וארץ, ללמדך ששמים וארץ משלחים מתחומם את המגדף ואת העובד ע"ז ולא יתנו לו מקום בתוכם... (במדבר כה ד)

העמק דבר:

חטא משפט מות - לפי הפשט מיירי בחטא דשייך למלוכה, ומנהג המלכים היה לתלות על עץ, ובא האזהרה שלא תלין וגו'. וחז"ל אמרו שהוא מצוה כמו כן במגדף שהיה נתלה על עץ, והרי גם זה מורד במלכות שמים. (דברים כא כב)