(ראה גם: אבשלום, דוד)
ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר, ויאהבה אמנון בן דוד. ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא, ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה... וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר, לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה. ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שוכב, ותקח את הבצק ותלש ותלבב לעיניו ותבשל את הלביבות... ותגש אליו לאכל, ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי. ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל, אל תעשה את הנבלה הזאת. ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל, ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך. ולא אבה לשמע בקולה, ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה. וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה, ויאמר לה אמנון קומי לכי. ותאמר לו אל אודות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני, ולא אבה לשמע לה. ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעול הדלת אחריה. ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולות מעילים, ויוצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה. ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה. ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה, ותשב תמר ושוממה בית אבשלום אחיה... (שמואל ב יג א והלאה)
ואמר רב יהודה אמר רב תמר בת יפת תואר היתה, שנאמר ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך, ואי סלקא דעתך בת נישואין הואי אחתיה מי הוה שריא ליה, אלא שמע מינה בת יפת תואר היתה... וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד, מאי טעמא, אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה, וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה, אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה... ותקח תמר אפר על ראשה ואת כתונת הפסים אשר עליה קרעה, תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה גדר גדול גדרה תמר באותה שעה, אמרו, לבנות מלכים כך, לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה, אם לצנועות כך, לפרוצות על אחת כמה וכמה. אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה גזרו על הייחוד ועל הפנויה... אלא אימא גזרו על ייחוד דפנויה. (סנהדרין כא א)
...ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר היתה, אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין, נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון, וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך. (מלכים ח ח)
ולפי האמור יובן למה היתה תמר יותר צנועה מאמנון שלא נתרצית לו, אף שלכאורה היה צריך להיות להיפוך, שתמר נולדה מביאה ראשונה קודם הגירות ואמנון אחר הגירות, שעל כן היתה מותרת לאמנון, כי תמר נולדה בעוד היו בה כל חלקי הקדושה, אבל אמנון שנולד אחר כך, שאז כבר היתה ריקנית שנשתאבו ממנה חלקי הקדושה, נשתאבו באמנון חלקי הרע ביותר... (תצא תרע"ה)