ועוד בפרק הרואה יש, הרואה תמרים בחלום תמו עונותיו, זה שאמר תם עונך בת ציון, משום שבתמרים יש (אותיות) תם, שהוא מדרגת יעקב, שכתוב בו, ויעקב איש תם, העונות הם מרים, ועל כן תמרים, שם (אותיות) תם ושם (אותיות מר, ועל כן רומזים שתמו עונותיו). (בהעלותך פ)
...לא צריכא, כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל, פתח בדנהמא וסיים בדתמרי יצא, דאפילו סיים בדנהמא נמי יצא, מאי טעמא, דתמרי נמי מיזן זייני. (ברכות יב א)
ואמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו, מאי טעמא זיעה בעלמא הוא, כמאן, כי האי תנא דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סופניות ושאר מי פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר... דאמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות מהן שכר. והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלוייהו בורא פרי העץ, מאי טעמא במלתייהו קיימי כדמעיקרא. (שם לח א)
מאי נובלות, ר' זירא ור' אילעא חד אמר בושלי כמרא וחד אמר תמרי דזיקא (שהרוח משירן)... (שם מ ב)
רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני, שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא, אמר ליה רב חסדא לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה, אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ. (שם מא ב)
אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא, לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא, לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי. (שם נא א)
הרואה תמרים בחלום תמו עונותיו, שנאמר תם עונך בת ציון... כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה. (שם נז א וב)
אמר להו רב חסדא לבנתיה... לא תיכלין תמרי בליליא (משלשלין ומביאין לידי הפחה)... (שבת קמ ב)
תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגיא בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם. (עירובין יט א)
תמרים בכמה, אמר רב יוסף תמרים בקב, אמר רב יוסף מנא אמינא לה, דתניא אכל גרוגרות ושילם תמרים תבא עליו ברכה... אלא לאו לפי מדה, דאכל מיניה גריוא דגרוגרות דשויא זוזא וקא משלם ליה גריוא דתמרים דשוי ארבעה, וקתני תבא עליו ברכה, אלמא תמרים עדיפי... (שם כט ב)
...והרוצה לידע כמה גובהו של דקל מודד קומתו וצלו וצל קומתו וידע כמה גובה של דקל. (שם מג ב)
ששה דברים עשו אנשי יריחו... ואלו הן שלא מיחו בידם, מרכיבין דקלים כל היום... (פסחים נה ב)
...עולא אמר (לפיכך הגלם לבבל) כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה. עולא איקלע לפמבדיתא קריבה ליה טירינא דתמרי, אמר להו כמה כי הני בזוזא, אמרו ליה תלת בזוזא, אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא. בליליא צערוהו, אמר מלא צנא סמא דמותא בזוזא בבבל ובבלאי עסקי באורייתא. (שם פז ב)
אמר ריש לקיש ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן הנפנה בין דקל לכותל, והעובר בין שני דקלים... (שפ קיא א, וראה שם עוד)
תמרא בחלוזך (כלי שנותנים בו תמרים) לבית סודנא רהיט (רוץ מיד לבית עושה שכר, שאם תמתין תאכלם ותפסיד), ועד כמה, אמר רבא עד תלתא סאה. אמר רב פפא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי... (שם קיג א)
...אמר ר' ירמיה אין, שתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו כביצה, כותבת הגסה וגרעינתה הוי יתירה מכביצה. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי תרי קבי דתמרי (בגרעיניהון הוו קבא דקשייתא) חד קבא דקשייתא וסריח (יש בהן קב גרעינין ויותר). (יומא עט ב)
ר' לוי אומר כתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. (סוכה מה ב)
דרש רבי חייא בר לולייני מאי דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר, אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף (אם נפסק) אף צדיק חס ושלום אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז. אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק חס ושלום אין עושה פירות לכך נאמר תמר ונאמר ארז. (תענית כה א)
לתת לכם אחרית ותקוה, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אלו דקלים וכלי פשתן. (שם כט ב)
ואמר רב חנא בגדתאה תמרי משחנן משבען משלשלן מאשרן ולא מפנקן. אמר רב אכל תמרים אל יורה. מיתיבי תמרים שחרית וערבית יפות במנחה רעות, בצהרים אין כמותן, ומבטלות שלשה דברים, מחשבה רעה וחולי מעים ותחתוניות, מי אמרינן דלא מעלו, עלויי מעלו ולפי שעתא טרדא, מידי דהווה אחמרא, דאמר מר השותה רביעית יין אל יורה. ואיבעית אימא לא קשיא הא מקמי נהמא הא לבתר נהמא, דאמר אביי אמרה לי אם תמרי מקמי נהמא כי נרגא לדיקולא, בתר נהמא כי עברא לדשא, (מחזיקות את הגוף כבריח את הדלת). (כתובות י ב)
הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים... (נדרים נג א)
אמר רב דיקלא דטען קבא אסור למקצציה... שמואל אתא ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא, א"ל מאי האי, א"ל ביני גופני קיימי, אמר מכחשי בחמרא כולי האי, למחר אייתי לי מקורייהו. רב חסדא חזא תאלי בי גופני אמר ליה לאריסיה עקרינהו, גופני קני דקלי, דקלי לא קני גופני. (בבא קמא צא ב)
א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי, (אילנות בטלים שאין עושין פרי), אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים... (שם צב ב)
...והתמרים חייבין בפיאה... אילנות מניין, תלמוד לומר שדך... (פאה ז ב)
תני רבי יוסי ב"ר יהודא הנובלות הנמכרות עם התמרים הרי אילו פטורות. מה שתי קופות זו בצד זו או שתי קופות זו על גב זו, לא שנייה היא זו בצד זו והיא זו על גב זו, אלא כי אנן קיימין במעורבות... (דמאי ב א, וראה שם עוד)
אלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום הדבילה והתמרים והחרובין... (שם ז א)
דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר כל מי פירות של תרומה ר' ליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר, ר' ליעזר מטמא משום משקה, א"ר יהושע לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמין אלא אמרו שבע משקין טמאין ושאר כל המשקין טהורין... (תרומות נה א, וראה שם עוד)
מאימתי הפירות חייבים במעשרות... התמרים משיטילו שאור (משיפתחו כשאור שיש בו סדקים)... מעשרות ב ב)
אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים, ולא מן התמרים שבהרים ולא מן הפירות שבעמקים... (בכורים ב ב)
אמר רבי חנינא קודם לארבעים שנה עד שלא גלו ישראל לבבל נטעו תמרים בבבל על ידי שיהו להוטים אחר מתיקה שהיא מרגלת הלשון לתורה. (תענית כה א)
כתיב צדיק כתמר יפרח (תהלים צ"ב), מה התמרה הזו וארז אין בהם לא עקומים ולא סיקוסים, כך הצדיקים אין בהם לא עקומים ולא סיקוסים, מה התמרה וארז צילן רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק... (בראשית מא א)
...כפות תמרים, התורה אמרה טול שתי כפות תמרים להלל בהן והוא אינו נוטל אלא לולב לבה של תמרה... (ויקרא ל יד)
הקרב את מטה לוי, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ב) צדיק כתמר יפרח וגו' מה התמר הזה צלה רחוק, כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא, מה התמר הזה עושה תמרים רטובים ניקלווסין נובלות ועושה סולין, כך הם ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי הארץ ויש בהם בורים. מה התמרה הזו יש בהם נובלות שאינן נכנסות לאוצר ועושה תמרים והם נכנסות לאוצר, כך ישראל כשהיו במדבר מהם נכנסו לארץ ישראל מהם לא נכנסו. מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה קוצים וכל מי שהוא מבקש לגבות תמרים הקוצים שיש בה שולטין בו, כך הם הצדיקים כל מי שאינו משמר עצמו מהם נשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף ואף כל דבריהם כגחלי אש. דבר אחר מה תמרה זו אין בה פסולת אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים... כך הם ישראל אין בהם פסולת אלא מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה... מהם בעלי צדקות וכל הענין. דבר אחר מה תמרה זו לבה מכוון למעלה, כך ישראל לבן מכוון לאביהן שבשמים, שנאמר (תהלים כ"ה) עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. דבר אחר מה תמרה זו יש לה תאוה, כך צדיקים יש להם תאוה, מה תאותם הקב"ה... א"ר תנחומא מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות והיו מרכיבין אותה ולא עשתה פירות, אמר להם דקלי תמרה היא רואה מיריחו והיא מתאוה לה בלבה, והביאו ממנה והרכיבו אותה מיד עשתה פירות, כך כל תאותן וצפויין של צדיקים הקב"ה. מה תמרה זו אינה עושה פירות פחות מג' אנבונין, כך אין ישראל חסרים מג' צדיקים בעולם... וכן הוא אומר (שיר ז') אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסיניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים. מה תמרה זו יש בה לולבין להלל וחריות לסוכה אפילו הסיב שלה הולך לחיזוק ועצה להדליק, כך בישראל צדיקים ישרים חסידים בני תורה אפילו סוריהן גומלי חסד אינון. אי מה התמרה אין עושין ממנה כלים כך הצדיקים אין עושין פירות, תלמוד לומר (תהלים צ"ב) כארז בלבנון ישגה... מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות, שנאמר (ישעיה ג') אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. מה תמרה וארז כל מי שהוא עולה לראשם ואינו משמר את עצמו הוא נופל ומת, כך כל מי שהוא בא ומזדווג לישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם... מה תמרה וארז גדולים מכל האילנות כך ישראל גדולים מכל העכו"ם, שנאמר (אסתר ט') כי גדול מרדכי וגו'... מה תמרה אם נעקרה אין לה חילופים, כך הם הצדיקים אין להם חילופים בשעה שמתים, שנאמר (איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה... (במדבר ג א)
כך פתח ר' תנחומא בר אבא למה נמשלו הצדיקים כתמר וכארז, לומר לך את מוצא כל האילנות אין אדם יכול לראות מרחוק למה לפי שהן קצרים, אבל התמר והארז על ידי שהן גבוהין יותר מכל האילנות ונראין מרחוק הכל עומדין תחתיהן ונושאין עיניהן לקומתן, לפיכך נמשלו הצדיקים לתמר ולארז שהקב"ה מגביהן בעולם. ועוד למה נמשלו הצדיקים לתמר ולארז, אתה מוצא שאר אילנות כל זמן שמזקינים נקצצין ונוטעין מנצר שלהם ומיד הן גדילין, והארז והתמר משנקצצין מי יוכל לעלות במקומן אלא אם כן ביגיעה גדולה לשנים הרבה, כך אם אבד צדיק מן העולם מי יכול לעמוד במקומו מיד אלא לשנים הרבה לפיכך צדיק כתמר יפרח. (לך לך ה)
צדיק כתמר יפרח, מה התמרה הזאת נאה במראיה וכל פירותיה מתוקין וטובים, כך בן דוד נאה במראהו וכל מעשיו מתוקין וטובים לפני הקב"ה... (מזמור צב)
ויניקהו דבש מסלע - מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החבית, הלך ומצא הדבש צף על פיה, אמר לו זו של דבש היא, אמר לו השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה. (דברים לב יג)
כפות תמרים - הלולב נקרא כפות בלשון רבים כי נקרא על שם העלים שלו, ונקראים כפות על שהם כפופים למעלה זו לפנים מזו אחת מונחת בחברתה... (ויקרא כג מ)
ולכן נקראים תמרים אחרית בתענית (כ"ט ב') על פסוק אחרית ותקוה אלו תמרים וכלי פשתן, ופירוש תקוה מלשון תקות חוט השני, ואחרית שמעתי לפי שהתמרים אחרונה שבשבעת מינים, ועל דעתי על היותם במדרגת האחוריים כנ"ל שמאותו ארץ וכח יוצאים וכמ"ש במקום אחר על דבש וחלב שנמשלה דברי תורה, כי חלב היא תורה שבכתב שתינוק יונק משדי אמו, ודבש הוא תורה שבעל פה שיוצא מן הארץ... (חלק ג דובר צדק עמוד קמה, וראה שם עוד וערך יריחו)
כל מאכל כמו שיש לו כח מיוחד להחיות הגוף כך מסתמא בפנימיות החיות שבו המחיה את הנפש, וז' מינין שנשתבחה ארץ ישראל מסתמא הם נגד ז' מדות הידועות בנפש, ותמרים הוא האחרון, ושמעתי דלכן דרשו רז"ל שלהי תענית אחרית ותקוה תמרים ופשתן, פשתן מלשון תקות חוט ואחרית שהוא האחרון דז' מינים. ונראה דבכוחו לתת בנפש דרישת האחרית, ובפסחים דגלו לבבל שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה, רוצה לומר בתורה שבעל פה, שנתייסד בבבל, וכמו שאמרו בירושלמי דדבש מרגיל הלשון לתורה, ולכן נקרא בתורה דבש ולא תמרים... ובתענית דמשלשלן, נראה גם בנפש כן כחן להוציא כל מיני פסולת, ולכך גדילין בבבל דעמוקה כשאול... ואיתא במ"ק תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר, רוצה לומר גם כן כי כח התמר על האחרית טוב של צדיק, וגם רומז למה שאמרו ז"ל מה תמר גזעו מחליף, ויש בו מעין נחמה, כי זרח השמש ובא וגו'... (פרי צדיק בראשית קונטרס עץ האוכל יג, ועיין שם עוד)