(ראה גם: אבלות, נחם)
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין, אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים, אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה... תנו רבנן עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים. מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו, כיון שראה אותם עלה לעלייה ועלו אחריו, נכנס לאנפילין נכנסו אחריו, נכנס לטרקלין נכנסו אחריו, אמר להם כדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין, לא כך שניתי לכם עבדים ושפחות אין עומדין על יהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלא מה אומרים עליהם, כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו, המקום ימלא לך חסרונך... (ברכות טז ב)
...שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים. (שם לא א)
ג' נביאים הם, הרואה (בחלום)... ישעיה יצפה נחמה... (שם נז ב)
ואמר ר' חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת. (שבת יב ב)
תנו רבנן שבעה דברים מכוסים מבני אדם, ואלו הן... ויום הנחמה (של כל אדם מתי יתנחם מדאגתו). (פסחים נד ב)
תנו רבנן בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור. (תענית יא א)
וינחם אותם וידבר על לבם, אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר מלמד שאמר להם דברים שמתקבלין על הלב, ומה עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד, נר אחד היאך יכול לכבות עשרה נרות. (מגילה טז ב)
ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין. מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין... ורמינהו המוצא את חבירו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד. א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חדש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה לאדם שנשברה רגלו וחיתה, מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין, לא קשיא הא באביו ואמו הא בשאר קרובים, התם נמי ידבר עמו תנחומין מן הצד... (מועד קטן כא ב)
תנו רבנן אבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו, שניה יוצא ואינו יושב במקומו... רבי יהודה אומר לא הוצרכו לומר שבת ראשונה לא יצא מפתח ביתו, שהרי הכל נכנסין לביתו לנחמו... (שם כג א)
תנו רבנן כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו, ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא, אמר להם ר' טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו, אמר ר"ע ואני אחרון... נענה ר' טרפון ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה, והלא דברים קל חומר ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת דכתיב ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה... א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני. (שם כח ב)
אמר ליה קום אימא מלתא כנגד אבלים, פתח ואמר אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת, זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית, רבים שתו רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים, אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים... א"ל קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים, פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול... (כתובות ח ב)
אמר רבי חנינא תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש... (שם י ב)
הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו, אף אתה נחם אבלים... (סוטה יד א)
רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזל נינחמיה, אמר להו מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי דגידופא הוא, דאמרי מאי אפשר למיעבד, הא אפשר למיעבד עבדי, אזל הוא לחודאי גביה... ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על ב' אומות גדולות ולא החריבן, בתו של רבי אם כשרה היא וראויה היא לצאת ממנה דבר טוב על אחת כמה וכמה דהוה חיה. (בבא קמא לח א)
...ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא סמיכנן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא. (בבא בתרא יד ב)
...וכשהוא (כהן גדול) מנחם אחרים דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם, וכשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך, והוא אומר להם תתברכו מן השמים... (סנהדרין יח א)
...בלשון הזה אמרו לו, עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו. (מכות כד ב)
...מה לך מקיף לשמאל (בהר הבית), שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך. (מדות לד ב)
אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה, ויהי המה הולכים הלוך ודבר, במה היו עוסקין... ר' יודן בריה דר' אייבו אמר בנחמות ירושלים היו עוסקין, כמה דאמר דברו על לב ירושלים. (ברכות לז א)
רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברים ולשבים, פעם אחת היתה בתו עוברת לינשא ושטפה נהר, והוון כל עמה עללין לגביה בעיין מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה, עאל רבי פנחם בן יאיר לגביה בעי מנחמתיה ולא קביל עלוי מתנחמה, אמר לון דון הוא חסידכון, אמרו ליה רבי כך וכך היה עושה כך וכך אירעין, אמר אפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים, מיד נפל קול הברה בעיר באת בתו של אותו האיש. (דמאי ד א)
...אמר רשב"נ בשם ר' יונתן אף (הקב"ה) מראה פנים לאבל, הדא הוא דכתיב (בראשית ל"ה) וירא אלקים אל יעקב עוד וגו', מה ברכה ברכו, ר' יונתן אמר ברכת אבלים. (בראשית ח טו)
מטרונה שאלה את ר' יוסי אמרה לו כתיב (דה"א ה') כי יהודה גבר באחיו, וכתיב וינחם יהודה ויעל על גוזזי צאנו, וזה אביהם של כולם וימאן להתנחם, א"ל מתנחמים על המתים ואין מתנחמים על החיים. (שם פד יט)
וידבר על לבם, וכי יש לך אדם שמדבר על הלב, אלא דברים שהן מנחמין את הלב, א"ל נמשלתם כעפר הארץ, מה עפר הארץ מי יכול לסייף את עפר הארץ... עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכולו לו, י"ב שבטים מה אני יכול לשנות סדרו של עולם... ומה יוסף שדיבר דברים רכים על לבן של שבטים כך ניחמן, לכשיבא הקב"ה לנחם את ירושלים על אחת כמה וכמה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') נחמו נחמו עמי וגו'. (שם ק י, וראה שם עוד)
...כשם שאני מנחם אתכם כך אני אנחם לציון ולכל חרבותיה, כענין שנאמר (ישעיה נ"א) כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה... (שם שם יד)
...ולעתיד לבא מביא הקב"ה כל האברים ואינו מנחם תחלה אלא הלב, שנאמר (הושע ב') ודברתי על לבה. (שמות יט א)
א"ל הקב"ה ישעיה אהבת צדק אהבת לצדק את בני... על כן משחך אלקים וגו' מחבריך... חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות ואת נחמות כפולות, עורי עורי, התעוררי התעוררי... נחמו נחמו. (ויקרא י ב)
ופעלכם מאפע, א"ר לוי כל פעולות טובות ונחמת שהקב"ה עתיד לעשות עם ישראל אינם אלא בשביל פועה שפעיתם לפני בסיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. (שם כז ז)
דבר אחר ויצא בן אשה ישראלית, הדא הוא דכתיב ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים, והנה דמעת העשוקים אבותם של אלו עוברי עבירות ואילן עלוביא מה איכפת להון... ואין להם מנחם אלא מיד עושקיהם כח, מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה ומרחקתן על שום לא יבא ממזר בקהל ה', ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי לנחמן, לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת, אבל לעתיד לבא... (שם לב ז)
ותפק לרעב נפשך, אר"ל אם אין לך ליתן לו נחמו בדברים, אמור לו תצא נפשי עליך שאין לי מה ליתן לך. ונפש נענה תשביע, אם עשית כן וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים... (שם לד טו, וראה שם עוד)
...אותה שעה הוא בא ומנחם אתכם, מנין שנאמר (מלאכי ג') הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים. (דברים ג טז)
דבר אחר חביב הוא השלום שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום, מנין שנאמר (ישעיה ס"ו) הנני נוטה אליה כנהר שלום. (דברים ה יד)
את מוצא שבדבר שחטאו ישראל בו לקו ובו מתנחמים, חטאו בראש ולקו בראש ומתנחמים בראש, חטאו בראש דכתיב (במדבר י"ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה... ומתנחמין בראש, דכתיב (מיכה ב') ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. חטאו באוזן... ומתנחמין באוזן דכתיב (ישעיה ל') ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר... חטאו בכפלים דכתיב חטא חטאה ירושלים, ולקו בכפלים... ומתנחמים בכפלים, דכתיב (ישעיה מ') נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם. (איכה א סה)
מה אשוה לך ואנחמך, ר' יעקב דכפר חנן אמר לכשאשוה לך אנחמך, לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה ב') ונשגב ה' לבדו ביום ההוא באותה שעה אנחמך. (שם ב כב)
ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים אחת לחתנים ואחת לאבלים ולמנודים... והנכנס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה אז היו יודעין שהוא אבל והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך... כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו, ורואין את האבל ויושבים עמו על הארץ כדי שישבו ויצאו ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ועליהם הוא אומר ברוך אתה ה' גומל שכר טוב לגומלי חסדים. (פרק יז)
אמר רבי תחליפא בר קרויה באותה שעה נכנסו כל מלאכי השרת ועמדו לפני הקב"ה, ואמרו לפניו רבונו של עולם, עולם ומלואו שלך הוא, לא דייך שחרבת דירתך של מטה אלא שתחריב בית דירתך של מעלה, אמר להם וכי תנחומים אני צריך או בשר ודם אני שאני צריך תנחומיכם, הרי אני מכיר בסוף... על כן אמרתי שאו מני אמרר בבכי, אל תאיצו לנחמני, אל תוסיפו לא אמר אלא תאיצו, אמר להם תנחומיכם הללו שאתם מנחמים אותי ניאוצים הם לפני... (פרשה כח על נהרות בבל)
אמרו לו ישראל רבון של עולם בא וראה ליוסף אחר כל הרעות שעשו לו אחיו הוא עומד ומנחם אותם ומדבר על לבם, אף אנו יודעים שהחרבנו את ביתך בעונותינו... אלא מי יתנך כאח לי... אמר להם הקב"ה כיוסף אתם מבקשים אותי, כיוסף אני נעשה לכם, מה עשה יוסף לאחיו נחם אותם ודבר על לבם, אף אתם נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם דברו על לב ירושלים. דבר אחר נחמו נחמו זה שאמר הכתוב איך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל... אלא לפי שהקב"ה משלח את הנביאים לילך לנחם את ציון, בא הושע אומר לה עמדי וקבלי כוס תנחומים, הקב"ה שלחני אלייך לנחמך, אמרה לו מה בידיך, אומר לה כך אמר לי הקב"ה בטל אותו הכעס מעכשיו אהיה כטל לישראל (הושע י"ד), אמרה לו הושע הרי תנחומים נתונים לך, אתמול אמרת ואהי להם כמו שחל כנמר וגו'... לאילו נאמין, לראשונים או לאחרונים, ניחומים של הבל הם. בא יואל ואומר לה עמדי קבלי כוס תנחומים... באים כולם אצל הקב"ה אומרים לו רבונו של עולם ביקשנו לנחם אותה ולא קבלה, אמר להם הקב"ה בואו עמי, אני ואתם נלך אצלה ומנחמים לה, נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם.
דבר אחר נחמו נחמו עמי, אמר ר' ברכיה הכהן נחמוני נחמוני עמי, בנוהג שבעולם כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה למי מנחמים לכרם או לבעל הכרם... אני הוא צריך להתנחם, נחמוני נחמוני. (שם פרשה כט נחמו, וראה שם עוד)
...שהיו כל הנביאים מבקשים זיווג לירושלים ולא מצאו, משל לאדם שמתה לו אשתו ונכנסו חביריו לנחמו, אם על אשתו מנחמים לו ואינו מתנחם אומרים לו וכי אשתך יפה מאשת פלוני שמתה וקיבל עליה תנחומים... אך אתה מוצא בשעה שהקב"ה מביא פורענות על המדינה מזדווג בה מדינה אחרת לנחם בה... אבל כנסת ישראל לא מצא להזדווג בה עד שאמרו ישראל הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו. (פרשה ל נחמו נחמו, וראה שם עוד)
כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו, נכנס רבי אליעזר וישב לפניו, וא"ל רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך, א"ל אמור, א"ל אדם הראשון היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין, ומניין שקבל עליו תנחומין, שנאמר וידע אדם עוד את אשתו, אף אתה קבל תנחומין. א"ל לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון... נכנס ר"א בן עזריה, כיון שראהו אמר לשמשו טול לפני כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו, נכנס וישב לפניו, ואמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון, בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אוי לי אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום, אף אתה רבי היה לך בן, קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא, יש לך לקבל עליך תנחומים כשחזרת פקדונך שלם, א"ל ר' אלעזר בני נחמתני כדרך שבני אדם מנחמין. (פרק יד)
דבר אחר ולא נחם אלקים, אף על פי שיצאו ישראל ממצרים לא קבל הקב"ה תנחומין על בני אפרים שנהרגו, שמנו הקץ וטעו ויצאו ל' שנה קודם הקץ... (שמות פרק יג, רכו)
נחמו נחמו עמי, נחמוה עליונים נחמוה תחתונים, נחמוה חיים נחמוה מתים, נחמוה בעולם הזה נחמוה לעולם הבא, נחמוה על עשרת השבטים נחמוה על שבט יהודה ובנימין... רבי חנינא בר פפא אמר, אמרו ישראל לישעיה, ישעיה רבינו תאמר שלא באת לנחם אלא אותו הדור שחרב בית המקדש בימיו, א"ל לכל הדורות באתי לנחם. (ישעיה פרק מ, תמה)
אמר רשב"נ דרכו של אב לרחם כרחם אב על בנים, ודרכה של אם לנחם, כאיש אשר אמו תנחמנו, אמר הקב"ה אנא עבדית דאבא ודאמא. אנכי אנכי הוא מנחמכם. (שם פרק נא, תעד)
מי יתן מציון ישועת ישראל, אמר הקב"ה לישראל כשלקו הבנים לקו האבות עמהן, שנאמר והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם, ואף כשתתנחמו יתנחמו האבות עמכם, הדא הוא דכתיב מי יתן מציון ישועות ישראל וגו' יגל יעקב ישמח ישראל. (תהלים נג, תשע)
הנה יסרת רבים, אתה היית מנחם כל בעלי כשלון, כשהיה סומא בא אצלך היית מנחמו ואומר לו אם היית בונה בית לא היית רוצה לפתוח לו חלונות, כך עתיד הקב"ה להשתבח בך, שנאמר אז תפקחנה עיני עורים... (איוב פרק ד, תתצז וראה שם עוד)
ראה עוד ערך אבלות.