(ראה גם: גלוח, נזיר, פאת הראש והזקן)
וכדתניא, המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי. אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות. (בבא קמא פג א)
תנו רבנן מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחד לשלשים יום. מלך מסתפר בכל יום, שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך, כהן גדול מערב שבת, אמר רב שמואל בר נחמן א"ר יוחנן הואיל ומשמרות מתחדשות בהן. הדיוט אחד לשלשים יום, דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם, ויליף פרע פרע מנזיר, כתיב הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו, מה להלן שלשים אף כאן שלשים... (סנהדרין כב ב)
ואין מסתפרין מהן בכל מקום, תנו רבנן ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה, ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. אמר מר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה, היכי דמי, אי ברשות הרבים למה לי מראה, ואי ברשות היחיד כי רואה מאי הוי, לעולם ברשות היחיד, וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב. רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד כוכבים בשבילי דנהרדעא... כיון דשכיחי רבים כרשות הרבים דמו... (ע"ז כט א)
המספר לנכרי מספר עד שמגיע לבלורית, וכיון שמגיע לבלורית הרי זה מושך את ידיו. המסתפר מן הנכרי הרי זה רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה. התירו לבית רבי שיהו רואין שהיו זקוקין למלכות... (ע"ז יא א, וראה שם עוד)
הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר להקיף פאת ראשו, כך שנו חכמים אלו דברים אסורים מפני דרכי האמורי, המספר קומי והעושה בלורית, מהו המספר קומי, זה המספר פאת ראשו ועושה תפיסת קורצין, מהו חייב סופג את הארבעים, אבל העושה בלורית אינו מגדלה אלא לשמה של ע"ז, ואין עונש קשה משל ע"ז. (דברים ב יא)
עכו"ם שהיה מסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו קרוב שלש אצבעות לכל רוח שומט את ידו. ישראל שהיה קרוב למלכות וצריך לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן הרי זה מותר ללבוש במלבושיהן ולגלח כנגד פניו כדרך שהן עושין. (עכו"ם יא ב וג)