תפלה    שחרית

(ראה גם: תפלה-כללי-שמונה עשרה)

זהר:

ובתפלת שחרית יורד האריה לקבל התפלה בזרועיו וכנפיו, כי ד' כנפים יש לכל חיה, וזהו מלאך מיכאל... (ביאור הדברים כי תפלה ה"ס הנוקבא, שעל ידי תפילותינו אנו מקרבים אותה להזווג עם ז"א בעלה, וסוד ג' התפלות הן כנגד ג' קוין שלה, שתפלת שחרית ה"ס קו ימין, שהוא חסד, ותפלת המנחה ה"ס קו שמאל, שהוא גבורה, ותפלת ערבית ה"ס קו אמצעי שהיא תפארת, וזה סוד שאברהם תיקן תפלת שחרית, שה"ס החסד, ויצחק תפלת המנחה, שה"ס הגבורה, ויעקב תפלת ערבית שה"ס ת"ת)... (בראשית קצא)

אחר שקם (משנתו), נכנס לבית הכנסת, מעטר עצמו בתפלין ומתכסה בכסוי של ציצית, נכנס ומטהר עצמו תחילה בקרבנות, אחר כך מקבל עליו עול מלכות בסדר השבחים של דוד, שהם סדר של עול מלכות, ובסדר שבחים זה הוא משרה עליו עול ההוא, לאחר כך סדר תפלה דמיושב, (שהיא כנגד המלכות), וסדר תפלה דמעומד (שהוא כנגד ז"א), לקשר אותם (ז"א ומלכות) ביחד.

תא חזי, סוד הדבר, אף על פי שהתפלה תלויה בדבור, ובדבור הפה, הכל תלוי בעיקר בתחילה במעשה, ולאחר כך בדבור, ובדבור הפה, מהו המעשה, אלא מעשה ההוא שעושה אדם תחילה הוא כעין התפלה, ולא יתפלל אדם תפלה עד שיראה מעשה תחילה כעין התפלה.

המעשה שבתחילה הוא בשעה שאדם קם (משנתו), צריך לטהר עצמו תחילה, (דהיינו שיעשה צרכיו), ואחר כך יקבל עליו עול הזה לפרוש על ראשו פרשות של מצוה, לאחר כך יקשור קשר היחוד, שהם תפלין... (במדבר סט, וראה עוד תפלה-כללי)

בא לבית הכנסת, מטהר את עצמו באמירת הקרבנות, משבח בתשבחותיו של דוד המלך, אחוז תפילין בראשו ציצית בכנפי בגדו, אומר תהלה לדוד, והרי העמידו, המתפלל תפלה לפני אדונו צריך לעמוד בתפלה כמו מלאכים העליונים, להתחבר עמהם, שהם נקראים העומדים כמש"א ונתתי לך מהלכים בין העומדים, וצריך לכוון רצונו לפני אדונו ויבקש בקשתו. (ואתחנן ז)

ותפלת שחרית כשמסתלקים כל בעלי הדין, הכל הוא רחמים ואין מעכבים אותה מלהכנס, שערה ירוקה (שהיא בחינת ת"ת) אין שם דין כלל, כי שערות ירוקות יפות הן כלולות מלבן ואדום והן כולן רחמים... (זהר חדש יתרו קנח)

תלמוד בבלי:

תפלת השחר עד חצות, ר' יהודה אומר עד ד' שעות... ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום, כי תניא ההיא לותיקין, דא"ר יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה... (ברכות כו א)

ראה עוד תפלה כללי ותפלה שמונה עשרה.