תקון סופרים

(ראה גם: תורה-לשון הפסוק)

תלמוד בבלי:

דא"ר איקרא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת האלקים מפורש ושם שכל ויבינו במקרא, ויקראו בספר תורת האלקים זה מקרא, מפורש זה תרגום, ושם שכל אלו הפסוקים... א"ר יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתובין ולא קריין הלכה למשה מסיני... עיטור סופרים אחר תעבורו... (נדרים לז ב)

מדרש תנחומא:

...וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו (זכריה ב'), עיני היה לו לומר, אלא שכנהו הכתוב כלומר כביכול כלפי מעלן, וכנהו הכתוב שהוא תיקון סופרים אנשי כנסת הגדולה. כיוצא בו ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א'), כיוצא בו בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם (ש"א ג')... (בשלח טז, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

ואברהם עודנו עומד לפני ה', א"ר סימון תיקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם. (בראשית מט יב)

מהר"ל:

...והיה לו לכתוב וה' עודנו עומד אצל אברהם, אלא תיקון סופרים הוא זה. ואין הפירוש חלילה שהסופרים תקנו דבר זה אחר שכתב משה התורה, אלא כמו שדברה בלשון בני אדם כך כתבה התורה, ופירוש תיקון סופרים כלומר מה שהסופרים דרכן לתקן כאשר יכתבו דבר וכך כתבה התורה. ומה שלא מנה גם תקון סופרים שהוא הלכה למשה מסיני כבר ביארנו כי לא שייך בזה הלכה למשה מסיני, כיון שכך כתב משה התורה, ואברהם עודנו עומד לפני ה', וכל מלה ומלה אמר לו הקב"ה כתוב כך מה שייך לומר שהוא הלכה למשה מסיני, שאין צריך לזה הלכה למשה מסיני... (תפארת ישראל פרק סו)

של"ה:

תקון סופרים כתב הרשב"א ז"ל הא דאמרינן בכמה מקומות תיקון סופרים הוא זה אין הכונה חלילה שהוסיפו או שהותירו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת, אבל ענין תיקון סופרים הוא שהן דקדקו ומצאו לפי ענין כל א' וא' מהכתובים ההם שעיקר הכונה לא היה כמה שנראה ממה שנכתב בספר אלא צד כונה אחרת, ולא היה לו לכתוב כן אלא כן, כמו ואברהם עודנו עומד לפני ה', וה' עודנו היה לו לומר, אלא שכינה הכתוב, ולא קראום תיקון סופרים אלא שהם דקדקו ופירשו שהם כינוים. וזה לשון מהרי"ק הא דאמרינן תיקון סופרים וכו' הר"ר יודה בלן כתב, רוצה לומר שנכתב בתורה על דרך תיקון סופרים שמתקנים מה שכותבים שיהיה דרך כבוד. שעל דרך משל דוד המלך יצוה לסופר שיכתוב שדוד מצוה לפלוני שיעשה כך וכך, הנה הסופר יתקן לשון הכתוב כשיאמר המלך דוד מצוה לפלוני. (תורה שבעל פה אות שי"ן)

תורה תמימה:

ואחר תעבורו - עטור סופרים הלכה למשה מסיני (נדרים ל"ז ב'), פירוש מילות כמו אחר שהן רק לתפארת הלשון (?) ואין להשמיטן. (בראשית יח ד)