תרדמה

(ראה גם: שינה)

ילקוט שמעוני:

שלש תרדמות הן, תרדמת שינה ויפל ה' תרדמה, תרדמת נבואה, ותרדמה נפלה על אברם, תרדמת מרמטה אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם. ויש אומרים אף תרדמה של שטות, כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם. (בראשית פרק ב, כג)

תרגום יונתן:

תרדמה - שינתא עמיקתא. (בראשית ב כא)

אבן עזרא:

תרדמה - יותר משינה, ושינה יותר מתנומה, והתי"ו נוסף. (שם)

מלבי"ם:

ותרדמה נפלה - שהוא השתקעות בשינה עמוקה ובטול כחות הגוף ממצוקת לב. (שם טו יב)

רש"ר הירש:

תרדמה - רדם קרוב לרתם, יתכן אפוא שמשמעות רדם כמו אסר, כביכול הנרדם נאסר בכל יצוריי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. מידה זו של חוסר אונים וכח אינה מצויה בשינה. הוראות היסוד של ישן הוא זקן וגם שחור וכהה, ומכאן "אישון לילה" שחור הלילה, ו"אישון בת עין" שחור העין, משמעות ישן חלוש ותשוש... (שם ב כא)

שם משמואל:

ובזה יש לפרש דברי הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה) שתקיעת שופר רמז יש בדבר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו', שלכאורה הוא כפל לשון, אבל לפי דרכנו בדקדוק נאמר, ששינה מתיחסת ללב, ותרדמה נראה שמתיחסת לשכל, וכמ"ש (ישעיה כ"ט) "כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם", וזהו הרמז שבשופר שתקיעה שבמוח מקיצה הנרדמים שהוא חשכת השכל, והשברים שהם בלב נשבר מעוררין הישנים שהוא אוטם הלב. (וילך תרע"ח)