תרפים

(ראה גם: עבודה זרה)

 

ולבן הלך לגזוז את צאנו, ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה... ועתה הלוך הלכת כי נכסוף נכספת לבית אביך, למה גנבת את אלהי. (בראשית לא יט ול)

והאיש מיכה לו בית אלהים, ויעש אפוד ותרפים וימלא יד אחד מבניו ויהי לו לכהן. (שופטים יז ה)

ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשותיו, ותכס בבגד. (שמואל א יט יג)

כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר, יען מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך. (שמואל א טו כג)

זהר:

אמר ר' יוסי מה הם התרפים, ואומר, שעבודה זרה היו, ולמה נקראו תרפים הוא לבזיון, כמו שלמדנו, (שהוא מלשון) במקום התורף, (שפירושו בית התורפה), ומאין לנו שהיו עבודה זרה, כי כתוב, למה גנבת את אלהי, וכתוב, עם אשר תמצא את אלהיך וגו', ולבן מכשף דכל מכשפי העולם היה, ובאלו (התרפים) היה יודע כל מה שהיה צריך לדעת.

אמר ר' חייא בקסמים נעשו (התרפים), ר' יוסי אומר בנחש נעשו, אמר ר' יהודה לא נעשו אלא בשעות ידועות, ולמה נקראים תרפים, משום שדופקים (עליהם) בשעה זו מרופים ידם (מהם) בשעה זו כמו שאתה אומר רב עתה הרף ידך, ועל שם החיוב להרפות היד מהם בשעות ידועות הם נקראים תרפים.

האומן כשעושה אותו, מי שיודע הרגעים והשעות (מתי לפעול ומתי להרפות הידים) עומד עליו, ואומר עתה הרפה, ועתה עשה, ולא תמצא עוד פעולה שצריכים (בשעה ידועה) להרפות ידים ממנה, חוץ מזו של התרפים, והוא מדבר תמיד ונותן עצות רעות להזיק נפשו של אדם... (ויצא שעה)

מדרש תנחומא:

ורחל לקחה את התרפים, למה גנבה אותם, כדי שלא יהו אומרים ללבן שיעקב בורח עם נשיו ובניו וצאנו. וכי התרפים מדברים הם, כן, דכתיב (זכריה י') כי התרפים דברו און, ואתה אומר עינים להם ולא יראו כל אותו ענין, אלא תרפים למה נקרא תרפים, לפי שהן מעשה תורף, מעשה טומאה, וכיצד היו עושין מביאין אדם בכור ושוחטים אותו ומולחים אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחין הציץ במכשפות תחת לשונו ומניחין אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחוים לו ומדבר עמם בלחש, זה שאמר הכתוב כי התרפים דברו און, לפיכך גנבה אותן רחל. ועוד כדי לעקור עבודת כו"ם מבית אביה. (ויצא יב)

ילקוט שמעוני:

ותאמר אל אביה א"ר יוחנן תרפים לא מצא קיתוניות מצא, נעשו תרפים קיתוניות שלא לבייש את רחל. (בראשית פרק לא, קל)

לקח טוב:

ורחל לקחה את התרפים, יש אומרים אלו התרפים הם מיני קוסמניות, וכן הוא אומר כי התרפים דברו און (זכריה י'), ויש אומרים ע"ז כמו ואון ותרפים הפצר (ש"א ט"ו), והיאך דומין התרפים שהן מיני קוסמניות, היו משימין את האדם בחבית של שמן והיה בה ימים רבים עד שבלה בשרו, ואוחזין בשער קדקדו ומושך ונשמטת הריאה עם הראש, ודומה כמו שהוא שורה עליה רוח טומאה, וכל מה שהיו שואלין ממנה היתה משיבה להם, ומדברת עמהם, והוא אחד מן חוברי חבר... (בראשית לא לד)

ילקוט ראובני:

וכתב ר' אברהם ר"ל והקרוב אלי שהתרפים היו על צורת אדם והיא צורת עסמ' לקבל כח עליונים ולא אוכל לפרש וכו'. (ויצא)

תרגום יונתן:

התרפים - ית צלמניא דהוון נכסין גברא בוכרא וחזמין רישיה ומלחין ליה במילחא ובוסמנין וכתבין קוסמין בציצא דדהבא ויהבין תחתות לישניה ומקימין ליה בכותלא וממליל עמהון. (בראשית לא יט)

רש"י:

שאל נא - בתרפים שמדברים על ידי מכשפות. (שופטים יח ה)

התרפים - עשויים בדמות גוף אדם. (שמואל א יט יג)

התרפים - צורות שמדברים על ידי כשפים והעושה אותן צריך לכוין שעה אחת בשנה ושעה אחת ראויה לכך. (מלכים ב כג כד)

שאל בתרפים - דמות שמדבר במכשפות ויש שעה שמכוונת שאם עושהו באותו שעה יש בו דבור לעולם. (יחזקאל כא כו)

אבן עזרא:

התרפים - יש אומרים שהוא כלי נחשת העשוי לדעת חלקי השעות, ואחרים אמרו כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות תדבר הצורה, והעד שלהם "כי התרפים דברו און", ופירוש הפסוק איננו כן. והקרוב אלי שהתרפים הם על צורת בני אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים, ולא אוכל לפרש, והעד שהתרפים כן, התרפים ששמה מיכל בת שאול במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד, והפסוק שאמר "אין אפוד ותרפים" יש לו ב' פירושים, האחד שאמר אין מלך ואין שר בישראל, כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד, על כן אמר בפסוק השני ובקשו את ה' אלקיהם ואין זבח ומצבה לע"ז ואין אפוד, שהיו עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה... והנה התרפים קראם לבן אלהיו, ויש אומרים שרחל גנבתם לבטל ע"ז מאביה, ואילו היה כן למה הוליכה אותם עמה ולא טמנתם בדרך. והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת אי זה דרך ברחו. (בראשית לא יט)

רמב"ן:

התרפים - ...ואפשר כי היו ללבן לע"ז כאשר אמר "למה גנבת את אלהי", אבל לא היו כל התרפים נעבדים, כי איך תמצא ע"ז בבית אדנינו דוד. והקרוב מה שאומר שהם כלים לקבל השעות ויקסמו בהם לדעת עתידות, והמלה נגזרת מלשון רפה ידים, נרפים אתם נרפים, יקראו אותם רפים לרמוז בשמם כי דבורם כמו נבואה רפה תבא ברב ותכזב לעתים רחוקות, כמו שאמרו "כי התרפים דברו און". והנה יעשו אותם קטני אמנה להם לאלהים, לא ישאלו בשם הנכבד ולא יתפללו אליו רק כל מעשיהם בקסמים אשר יגידו להם התרפים. וכתוב "והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים", ושם כתוב "שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכינו", כי בתרפים היו שואלים, וכן היה הענין בישראל באפוד, כי אחרי אשר הורגלו באפוד הקדש עשו כדמותו והיו שואלים בו ומאמינים בדברים ותועים אחריו... (שם)

רד"ק:

וענין התרפים יש אומרים כי הוא כלי נחשת העשוי לדעת חלקי השעות וישפטו בהם על דרך המזלות, והם הוברי שמים, ויש אומרים כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות ותדבר הצורה ההיא, כי הנה כתוב "כי התרפים דברו און", והנה אין זה הפסוק ראיה, כי רצה לומר בעלי התרפים. והחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב כי הקרוב אליו כי התרפים הם על צורת בן אדם, והיא עשויה לקבל כח העליונים... (שופטים יח ה)

אברבנאל:

שאל נא - חשבו שהתרפים אמצעי להוריד שפע מה' על השואל, ולכן היה שם אפוד בדמות אפוד שבמקדש שנבאו על ידו. (שופטים יח ה)

התרפים - צורת בן אדם, יש לע"ז ויש לדעת השעות, ויש צורת אדם ויעשוהו הנשים בדמות בעליהן שיהיה תמיד לעיניהם, וכל זה עשתה מיכל לאהבתה אותו. (שמואל א יט יג)