תשואות - לשון ערפל. (איוב לו כט)
תשואות - מגזרת שאון, ורוצה לומר היתה מלאה אנשים ונלכדו בשביה וברעב ולא יכלו להלחם. (ישעיה כב ב)
תשואות - הרעם. (איוב לו כט)
תשואות - הרצון. (שם)